אלקומפ - פתרונות מיחשוב מתקדמים בע"מ נ' בנק אוצר החייל בעמ

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע (להלן: "המבקש" או "הבנק") למחיקת סעיפים 86-91; 92-103; ו-111-118 לכתב התביעה, ולהורות על דחיית עילות התביעה המופיעות במסגרתם, מחמת התיישנות החלה ביחס אליהן.

עסקינן בתביעה כספית על סך 2,000,000 ₪ שהוגשה בגין טענה לנזקים שנגרמו למשיבים עקב התנהלות המבקש.

עילות התביעה הינן, בין היתר, תרמית, שקר במפגיע, הטעייה, מצג כוזב, רשלנות, חוסר זהירות, הפרת חוזה, פעולה שאינה בדרך המקובלת, הפרת חובת הזהירות, עשיית עושר ולא במשפט והתניית שירות בשירות.

תמצית טענות המבקש:

עילות התביעה בדבר תרמית, שקר במפגיע, הטעייה, מצג כוזב, רשלנות וחוסר זהירות מצד הבנק, מתייחסות לפעולותיו במועדים אשר קדמו לפתיחת החשבון אצלו.

כעולה מהבקשה לפתיחת חשבון (נספח ו' לכתב ההגנה), וכעולה אף מסע' 36 לכתב התביעה, חשבון המשיבה 1 אצל המבקש נפתח במהלך חודש 4/02, קרי למעלה מ-8 שנים לפני הגשת התביעה דנן.

עולה מהאמור כי כל הטענות ועילות התביעה המתייחסות למועד פתיחת החשבון או עובר למועד זה (סע' 86-91 לכתב התביעה), חלה ביחס אליהן התיישנות ויש להורות על דחייתן.

בסע' 92-103 לכתב התביעה, הועלו טענות ביחס להפרת חוזה, פעולה שאינה מקובלת, הפרת חובת הזהירות ועשיית עושר ולא במשפט; הואיל ועילות תביעה אלה נסמכות על אירועים אשר אירעו סמוך לאחר פתיחת החשבון, קרי במהלך שנת 2002, והואיל והתביעה דנן הוגשה במהלך חודש 7/10, עולה כי חלה התיישנות ביחס לעילות אלה, ולפיכך גם דינן להידחות.

הטענה הנוספת שהועלתה בכתב התביעה, בדבר התניית שירות בשירות (סע' 111-118 לכתב התביעה), מתבססת על סיכום פגישה אשר נערכה ביום 4/6/03. הואיל וחלפו למעלה מ-7 שנים מיום קיום הפגישה אשר לכאורה היה בה כדי להקים הטענה בדבר התניית שירות בשירות, ועד ליום הגשת התביעה, עולה כי חלה התיישנות גם בגין טענה זו, ולפיכך גם דינה להידחות על הסף, תוך מחיקת הסעיפים בהם צויינה בכתב התביעה.

תמצית טענות המשיבים:

מאז הגשת התביעה היו לבנק 3 הזדמנויות שונות להעלות את טענת ההתיישנות :במסגרת בקשתו לעיכוב הליכים בתביעה; במסגרת התשובה לתגובה לבקשת עיכוב ההליכים; ובמסגרת תגובת הבנק לבקשת המשיבים לאיחוד איחוד תביעות.

הבנק לא טען להתיישנות בהזדמנות הראשונה ולכן יש לדחות את בקשתו.

בכתב התביעה פירטו המשיבים את השתלשלות האירועים עובר לפתיחת החשבון בבנק ועד ליום ה- 10/8/03 שבו הבנק ניתק בחוסר זהירות בוטה וללא כל הודעה מוקדמת את קווי האשראי של המשיבים – היום בו נולדה עילת התביעה כנגד הבנק.

מצגי השווא וההטעיה התבררו לתובעים רק ביום 10/8/03, עובר ליום זה לא יכלו ולא היו יכולים המשיבים לדעת כי כל "דברי החלקות" והמצגים שנערכו להם, הם מצגי שווא והטעיה.

התביעה דנן הוגשה ביום ה- 8/7/10 ובטרם חלפה תקופת ההתיישנות.

לעניין העילות הנטענות בדבר תרמית והונאה מציינים המשיבים כי עפ"י סע' 7 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה מיום בו נתגלתה התרמית או ההונאה.

עילות התביעה המפורטות בסע' 86-91; תרמית, שקר במפגיע, מצג כוזב, רשלנות וחוסר זהירות אותן מבקש הבנק למחוק מכתב התביעה הינן עילות נזיקיות. עפ"י סע' 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוא היום בו אירע הנזק, ואם לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה אותו נזק.

יוצא שגם ה- 10/8/03 איננו המועד להתחלת מרוץ ההתיישנות, אלא לכל היותר יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות חודשים רבים מאוחר יותר עת החלו נזקי המשיבים להתברר.

לעניין הטענות בדבר הפרת חוזה, פעולה שאינה מקובלת, הפרת חובת הזהירות ועשיית עושר ולא במשפט – סע' 92-103 לכתב התביעה; בסע' 92-94 מתארים המשיבים את דרך התנהלות היחסים בניהם ובין הבנק במשך 18 חודשים מאז פתיחת החשבון ועד ליום 10/8/03, היום בו נותקו קווי האשראי של המשיבים.